חג פורים הוא חג גדול לילדים, אבל לא לכולם. נכון, רוב הילדים נהנים להתחפש ואוהבים את כל השמחה, ההתרגשות והדמיון שמתלווים לחוויה – אבל יש גם ילדים שהתחפושת היא אתגר עבורם. יכולות להיות לכך כל מיני סיבות:
- רגישויות חושיות: תחפושות יכולות להיות לא נוחות בגלל בדים מגרדים, תפרים מציקים או אביזרים לוחצים.
- קושי בשינויים: ילדים שמעדיפים שגרה יכולים להעדיף את הבגדים שהם מכירים ורגילים אליהם על פני לבישת בגדים יוצאי דופן.
- חשש מהתגובה של אחרים: פחד להיראות “מצחיק” או לא מתאים עלול לגרום לילד להימנע מהתחפשות.
- חוסר הבנה של התחפושות: ילדים שמאובחנים על הרצף עשויים שלא להבין את המשמעות של התחפשות למישהו או למשהו אחר.
- העדפה אישית: לא כל ילד נהנה ממשחקי דמיון. וחלקם מעדיפים לבטא את עצמם בדרכים אחרות.
אז לפני שנדבר על איך לעודד את הילד להתחפש בפורים, הדבר הכי חשוב שצריך לזכור הוא שזה גם לגמרי בסדר שהילד לא יתחפש בפורים. אין צורך להכריח אותו, לריב איתו או להיכנס למשא ומתן חסר תועלת. פורים אמור להיות חג של כיף, לא חג של דמעות; אז אם הוא לא רוצה להתחפש או לעשות שום דבר חגיגי – זה בסדר גמור.
ובכל זאת, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להגדיל את הסיכויים שרוח החג תגיע גם לילד שלך.
הכנה מוקדמת והתאמת התחפושת
שתפו את הילד בתהליך בחירת התחפושת. אפשר להציג לו כמה אפשרויות מתאימות ולשאול לדעתו. אם הילד מתקשה לבחור, ניתן לצמצם את האפשרויות לשתיים-שלוש כדי להקל עליו את ההחלטה. ואם אתם מההורים שמכינים את התחפושת בעצמם – אולי תוכלו לשתף את הילד בתהליך ההכנה? לגזור, להדביק, אפילו בחירה של אביזר יכולה להיות תהליך שיתופי נהדר.
כשהיא מוכנה, תלו את התחפושת במקום נגיש וגלוי
אל תחביאו אותה בארון, אלא להיפך: תנו לילד להתרגל אליה בהדרגה, לראות אותה, לגעת בה ולפתח אליה תחושת היכרות וביטחון.
משחקי דמיון ותיווך חיובי
שחקו עם הילד משחקי דמיון ותפקידים, ועודדו אותו להשתמש בתחפושת או באביזרים שלה במסגרת משחקים יומיומיים שגרתיים. למשל, אם הילד מתחפש לרופא, אפשר לשחק ב”רופא וחולה” עם בובות ודובונים.
וככל שחג פורים מתקרב, תוכלו להיכנס יותר ויותר לאווירה ואפילו לשתף עוד בני משפחה. תוכלו למשל להתחפש יחד (כן, כל אחד מבני הבית, למרות שעדיין לא פורים), ולתת אחד לשני ממתק קטן בתור “משלוח מנות”. כך הילד יוכל להתרגל בהדרגה לרעיון התחפושת מבלי להרגיש שהוא לבד בתהליך.
התחשבו בקצב האישי של הילד
אם למרות ההכנה הילד עדיין מתקשה להתחפש, אל תפעילו עליו לחץ. יש ילדים שזקוקים לעוד זמן, יש כאלה שמעדיפים לא להתחפש בכלל, וכל האפשרויות הן לגמרי בסדר. תוכלו גם להתפשר על תחפושת חלקית – למשל, אם הילד לא רוצה ללבוש תחפושת מלאה, אפשר להציע לו רק חלק ממנה; או אביזר אחר כלשהו שייתן לו תחושה של השתתפות ולא יכביד עליו.
זה מזכיר לי שבפורים הראשון של יהונתן, הבן הבכור שלנו, קנינו לו תחפושת של נמר ולקחנו אותו בעגלה לסיבוב דאווין בקניון. התחפושת הייתה מעין וואנזי מנומר שבקצה העליון שלו מעין קפוצ’ון שעליו ראש של נמר – ויהונתן אמנם מאוד נהנה מהתחפושת אבל לא מהתחושה של הקפוצ’ון על הראש. ברגע שהבנו שהתחושה לא נעימה לו – אפשרנו לו להוריד את הקפוצ’ון. הוא עדיין היה נמר חמוד מאוד גם בלעדיו (והעיקר שיש תמונה למזכרת).
הכי חשוב: לשמור על אווירה חיובית
אני מזכירה: פורים הוא חג של כיף ולא חג של דמעות!
המטרה היא ליהנות, אז אם תתייחסו לכל הסיטואציה בקלילות ובהומור, גם הילד ירגיש נינוח יותר. שבחו אותו על המאמצים שהוא כן עושה, תזכירו לו שפורים הוא חג של שמחה, ואם הוא רוצה להתחפש אז זה נהדר, ואם הוא לא רוצה אז גם זה נהדר! מקסימום, תמיד יש את שנה הבאה.
פורים שמח!
אני מצרפת כאן קובץ ששלחתי בוואטסאפ לכל ההורים בכל הגנים שבהם אני עובדת, עם תקציר של הדברים שכתבתי כאן – ומזמינה אתכם לשלוח אותו להורים נוספים או לשתף את המאמר הזה:
